יעקובי נ' אלפגה המרכז הארצי למיזוג אויר בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מהפרת הנתבעים לבצע התקנת מזגן בדירה בבעלותו.

1.לטענת התובע ביום 23/4/10 רכש מאת הנתבעים מזגן עליו שילם בכרטיס אשראי. כמו כן, לאחר רכישת המזגן , פנה אל הנתבעים וביקש כי גם יתקינו את מזגן ובתמורה להתקנה שילם סך 750 ₪ במזומן.

לטענתו, ביום 4/5/10 הגיע המתקין של המזגן אל הדירה ולא ידע היכן לבצע את ההתקנה ומשכך, השאיר את המזגן באמצע הסלון. לאחר מכן, נקבע שיגיע למחרת ברם,הוא לא הגיע . בעקבות זאת, פנה התובע אל הנתבעים אשר , לאחר שיחה עם המתקין, דרשו סך 1400 ₪ בגין ההתקנה. לטענת התובע לא הסכים לשאת בתשלום כאמור ומשכך, הוא תובע החזר סך 750 ₪ אשר שולם על ידו, סך 600 ₪ בגין פעמיים אשר המתקין לא הגיע למרות שקבע עימו וסך 1500 ₪ בגין עוגמת נפש.

2. לטענת הנתבעת, שילם התובע סך 250 ₪ עבור הובלת המזגן ורק 500 ₪ בגין התקנתו. עוד טוענת הנתבעת כי במעמד התשלום הובהר לתובע מפורשות כי התמורה עבור ההתקנה הינה בגדר הערכה בגין התקנה בסיסית וכי הסכום הסופי יקבע על ידי המתקין וזאת, לאחר שיבדוק את מיקום ההתקנה הנדרש. לטענת הנתבעת, המתקין הודיע לתובע כי מדובר בהתקנה החורגת מגדר הבסיס הואיל ונדרשים תוספת צינור וכן, מעברי בטון ומשכך, דרש 1,400 ₪ אשר התובע סירב לשלם. משכך, הסכימו הנתבעים להשיב לתובע סך 500 ₪ ואולם, הוא סירב לקבלו .

3.בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ועד מטעמו – הוא שוכר הדירה בה התעתד להתקין את המזגן והנתבע 2 וכן, הוצגו בפני כתבי בי- דין על נספחיהם.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, מצאתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי.

4. הנני מקבלת כאמינה עדותו של הנתבע 2 , אשר נתמכת אף בחשבונית מס- קבלה, אשר הוצגה על ידו ובהתאם לה, נגבה מאת התובע סך 250 ₪ בגין ההובלה וסך 500 ₪ בגין ההתקנה. לענין זה, לא מצאתי לקבל טענת התובע ובהתאם לה החשבונית אינה מהימנה הואיל וטענה זו נטענה כטענה בעלמא וללא כל תימוכין. עוד אין בידי לקבל טענת התובע ובהתאם לה לא חלה עליו החובה לשלם בגין ההובלה הואיל וגם במקרה קודם לא נגבה ממנו כל תשלום בגין ההובלה. לענין זה הנני מקבלת עדות הנתבעת, אשר לא נסתרה, כי המזגן הקודם אשר סופק לתובע היה מזגן 1 כ"ס שהוא קל להובלה ואילו , במקרה זה דובר במזגן גדול יותר וכבד יותר.

משכך, ומשאין עוררין כי המזגן הובל אל דירתו של התובע, הנני קובעת כי בדין ביקשה הנתבעת להשיב לתובע סך 500 ₪ אשר שולם בגין ההתקנה בלבד.

5.הנני דוחה טענתו של התובע ובהתאם לה הוא זכאי לפיצוי בגין פעמיים בהם לא הגיע הטכנאי. תחילה, העד מטעמו של התובע העיד כי בפעם הראשונה בה הגיע הטכנאי לדירה הוא לא התקין את המזגן הואיל והעד (שהוא שוכר הדירה) לא ידע להגיד לו היכן להתקין את המזגן (ראה עמ' 2 שורה 27). לטענת אותו עד הוא ניסה להשיג את המתקין למחרת ללא הצלחה . מן האמור עולה כי לכל היותר מגיע לתובע פיצוי בגין פעם אחת (למחרת היום) ולא בגין פעמיים בהן כביכול לא הגיע המתקין.

יתרה מכך, גם באשר לפעם האחת כאמור, הנני מקבלת את עדות הנתבעים ובהתאם לה, התובע סירב לתשלום הנוסף בגין ההתקנה ומשלא הגיעו הצדדים לעמק השווה באשר לסכום, סירב התובע עצמו לביצוע ההתקנה על ידי הנתבעים.

6. לאור האמור, לעיל הנני קובעת כי התובע זכאי להשבת סך 500 ₪ בלבד. לענין זה הנני מוצאת לנכון לציין כי לשאלתי, מדוע לא נשלח השיק אל התובע בדואר, השיב לי הנתבע 2 כי לא היתה בידי הנתבעים כתובת מגוריו של התובע אלא רק כתובת הדירה אליה סופק המזגן – שאינה כתובת מגוריו של התובע אלא דירה המושכרת על ידו ולפיכך, לא נשלח אליו השיק. תימוכין לכך, ניתן למצוא בהזמנה אשר צורפה על ידי התובע לתביעתו ואשר עיון בה מעלה כי אין עליה כתובת כלשהי.

משכך, הנני קובעת כי אין לתובע, אשר סירב לקבל סכום זה, להלין אלא על עצמו באשר לעיכוב בהשבתו.

7. סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי . הנתבעת 1 תשלם לתובע סך 500 ₪. הואיל ודחיתי את מרבית רכיבי התביעה, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

8. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין.

9.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, י"ג כסלו תשע"א, 20 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.